רפלקציה
הפרויקט שיצרתי השנה הוא ללא ספק הפרויקט הכי טוב שיכולתי להוציא, אך עדיין אני לא מרוצה ממנו כל כך והייתי יכולה לעשות פרויקט טוב יותר.
אני רציתי לעשות את הפרויקט שלי בנושא אחר, נושא לא מוכר וידוע, ולכן אני חושבת שקצת שילמתי על זה ביוקר...
אבל אני מאוד שמחה שהלכתי אחרי הלב שלי ואחרי הרצון והתשוקה שלי סביב הנושא הזה.
הפרויקט הזה היה מסע שלם עבורי. התחלתי את התהליך בשיא המלחמה בצפון כשאני אבודה, מלאה בחוסר ודאות ולא היה ברור מה יהיה מחר.
ישבתי לחשוב יותר לעומק כדי לתכנן את הרעיון הכללי של הפרויקט ואת הסטים כדי שאוכל לצאת לצלם. וכשהתחלתי לצלם הייתי עם רעיונות מאוד מפוזרים ובלי כיוון מסוים. בזכות של רימון גלבוע, המלווה שלי, הצלחתי למצוא קצת סדר בתוך הבלאגן שממנו התחיל הפרויקט, ולאחר מכן הצלחתי להבין איך אני אצור את הפרויקט שלי.
עבורי הקושי העיקרי השנה היה הלוח זמנים, אני מגדירה את עצמי כבן אדם שמבצע משימות הרבה לפני שצריך להגיש אותם, אך השנה היה לי קשה לעמוד בלוח זמנים, הרגשתי שאני במן לופ כזה שהכל לא מסתדר לי דבר שהקשה עליי מאוד.
אני אוהבת את התוצאה הסופית. אני מרגישה שהלכתי אחרי הלב, הרצון והתשוקה ולכן כל סט צילום מחדש התרגשתי ונהניתי לצלם אותו. אני חושבת שהתוצר הסופי ממחיש את הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט ותואם בדיוק למה שרציתי ליצור.
היצירה של הפרויקט איתגרה אותי לחשוב לעומק איך אני יכולה להביע את המחשבות, הרגשות והתחושות בצורה כל כך גלויה וברורה בעזרת הצילום. האתגר הזה מתח את גבולות היצירתיות שבי ופיתח את התפיסה שלי כלפי עולם הצילום וכלפי הדברים שניתן ליצור בעזרת המצלמה.
בתוך היצירה של הפרויקט עברו לי בראש המון רעיונות, המון ויז׳נים שונים, שחלקם לא התממשו לגמרי. למרות זאת, את הרעיונות שבאמת בלטו עבורי כן הוצאתי לפועל בצורה טובה. השנה למדתי גם איך זה לא להוציא רעיון או ויזן לפועל, למרות שאני מאמינה בהם מאוד וכבר מדמיינת אותם בראש שלי, רק כי פרקטית אי אפשר. בנוסף אני חושבת שהקושי והחשש המרכזי שלי היה להביע את עצמי בעזרת הצילום. לשים את המחשבות, האמנות, הדעות והתפיסות שלי לגבי העולם באופן גלוי כך שכולם יכולים לראות, להבחין ולהבין.
למרות זאת, אני מאמינה שכן הצלחתי להתגבר על הקושי הזה, ובסופו של דבר מצאתי את הדרך שלי ליצור פריימים שאני בטוחה לגביהם ובטוחה במסר שלהם.
אם הייתי צריך להתחיל את הפרויקט מחדש, הייתי משנה כמה דברים, הייתי משנה כמה פריימים ועושה אותם מחדש. למרות שאני מרגישה שלמדתי כל כך הרבה מהפרויקט הזה גם מעבר, עשיתי טעויות, למדתי והבנתי שיש הבדל עצום בין הדמיון למציאות. עם זאת אני באמת מאמינה בלב שלם שיש משמעות להתפתחות ולדרך שעברתי, לחוסר הוודאות בהתחלה, ולקשיים שחוויתי במהלך הפרויקט. אני מאמינה שכל קושי ומחסום תורמים להתפתחות של התוצר הסופי, גם אם גאים בו יותר וגם אם פחות.
אני מאחלת לעצמי שהאהבה שלי לצילום אף פעם לא תיגמר ותיפסק.